למה מנהלות HR מעדיפות סדנת ODT על פני הרצאה באולם?

7 סיבות למה מנהלות HR בוחרות פעילות ODT בשטח על פני אולם ממוזג

1. בטבע ההיררכיה מתפוגגת והיכולות האמיתיות עולות

בחדר ישיבות יש שפה גופנית של כוח, מי יושב בראש השולחן, מי מדבר ראשון או מי מחכה לאישור לפני שהוא פותח פה. אלו דפוסים עמוקים שמתקבעים לאורך שנים ומונעים שיחות כנות.

בטבע, כשכולם עומדים מול אותו אתגר בשטח (וסדנאות ODT בהחלט מספקות אתרים כאלה..), התפקידים מאבדים את הכוח שלהם. פתאום העובדת הצעירה היא זו שיודעת לקרוא את המפה נכון והמנהלת הבכירה עוקבת אחריה. רגע כזה אי אפשר לזייף וגם לא לשכוח וההשפעה שלו על האמון ועל הדינמיקה הארגונית נמשכת הרבה אחרי שחוזרים למשרד.

2. לחץ אמיתי מגלה דפוסים שאף סקר לא יראה

מנהלת יכולה לשלוח את העובד שלה לסדנת מנהיגות באולם. הוא ישמע על קבלת החלטות תחת לחץ, על ניהול קונפליקט ועל עבודת צוות. הוא ירשום הערות. הוא יחזור, וביום שאחרי הוא יתנהג בדיוק אותו דבר. כי ידע שלא עבר דרך הגוף לא משנה התנהגות.

אתגרים בפעילות הODT עושים משהו אחר. כשהקבוצה מפוצלת, הזמן אוזל ואין תשובה נכונה, העובד לא מדמה לחץ, הוא מרגיש אותו. ושם, בדיוק שם, צפים הדפוסים האמיתיים. מי מוביל, מי נעלם, מי מחזיק את כולם. המנהלת שרואה את זה מקבלת מידע שאף סקר עובדים לא היה נותן לה.

3. חוויה בשטח משנה התנהגות יותר מכל מצגת

המוח לא שומר מידע, הוא שומר חוויות. כשעובד עומד מול מכשול בשטח, הלב דופק, הגוף מתגייס, והמוח משחרר אדרנלין שחורט את הרגע עמוק. זה לא קורה בהרצאה. בהרצאה אנשים זוכרים שקף, בפעילות בשטח הם זוכרים איך הרגיש להם להצליח.

מנהלת שמבינה את זה יודעת שעובד שחווה הצלחה פיזית בצוות חוזר עם משהו שאי אפשר ללמד בכיתה. החוויה הופכת לחלק מהזהות שלו, ומזהות לא שוכחים. היא עובדת בשקט, מתחת לפני השטח ומשפיעה על כל החלטה קטנה שהוא יקבל מחר בבוקר במשרד.

4. מוטיבציה לא נולדת בהרצאה, אלא ברגע של הצלחה אמיתית

מנהלת טובה יודעת דבר אחד שקשה להודות בו בקול: אי אפשר להניע אנשים כבויים. עובד שמגיע בבוקר על טייס אוטומטי עושה את המינימום ויוצא, לא יתעורר מהרצאה על מוטיבציה. הוא צריך לחוות משהו. לרגע לצאת מהשגרה, להרגיש את הגוף זז, להצליח בדבר שלא ידע שהוא מסוגל אליו.

סדנת ODT בטבע לא מוסיפה עוד מידע על העומס הקיים, היא מחזירה להבה שכבתה. והמנהלת שפוגשת למחרת את העובד מקבלת בחזרה עובד אחר לגמרי.

5. כשצריך לבחור מסלול בזמן אמת – מתגלה יכולת ההחלטה האמיתית

בסדנה בטבע ניהול סיכונים הופך לדבר מוחשי. הקבוצה צריכה להחליט במהירות איזה מסלול לבחור, להעריך מה יקרה אם תרחיש מסוים יתממש ולהכין תכנית גיבוי בזמן אמת. האיומים לא תיאורטיים, הם שם, בשטח, וכך גם הדיון, הקונפליקט וההחלטה. מנהלת שרואה את הצוות שלה מתמודד עם זה בחוץ יודעת שהוא מוכן יותר לעשות את זה גם בפנים.

6. שעה אחת מול אתגר שווה רבעון של ישיבות

בחדר ישיבות אפשר להיות נוכח מבלי להיות שם באמת. לסמן וי, לומר את הדברים הנכונים ולחזור לשולחן מבלי שדבר השתנה. בשטח – אי אפשר. כשהקבוצה עומדת מול אתגר משותף, הדינמיקות האמיתיות צפות מהר, מי באמת מקשיב, מי נעלם כשקשה, מי מחזיק את כולם כשהמצב מתפרק. מנהלת שרוצה לדעת איך הצוות שלה באמת עובד יחד לא צריכה סקר אנונימי, היא צריכה לראות אותם בשטח. לפעמים שעה אחת בשטח עושה יותר משלושה חודשים סביב שולחן.

7. מנהלת שמדברת את השפה שלהם, שומרת את הטובים ביותר

דור העובדים החדש לא מחפש עוד הרצאה. הם גדלו על חוויות, על משמעות שאפשר למשש. מצגת לא מדברת אליהם, היא מדברת מעליהם. מנהלת שמבינה את זה יודעת שאם רוצים שיובל או נועה יהיו מעורבים ולא רק לספור שעות, צריך לתת להם רגע שיספרו עליו בשישי בערב.

אתגר ODT בשטח, הצלחה בצוות, תחושה שהארגון השקיע בהם, בחוויה אמיתית, זו השפה שלהם ומנהלת שמדברת אותה – שומרת את העובדים הטובים שלה.

אז מה השורה התחתונה?

מנהלות משאבי אנוש כבר מזמן לא קונות "פעילות". הן קונות שינוי דפוסי התנהגות. ב-OUTMIND אנחנו מארגנים ימי כיף לעובדים שלוקחים את 7 התובנות האלו והופכים אותן למציאות בשטח בסדנת הODT המאתגרת שלנו. אנחנו לא רק מוציאים את הצוות מהמזגן, אנחנו מוציאים מהם את הגרסה הכי טובה שלהם.